אביחי טבקהוועדה לביקורת המדינה בראשות ח”כ מיקי לוי דנה היום בדו”ח המבקר מהחודש שעבר על תכנון ושיווק קרקעות למגורים. בדו”ח עלה כי תוכניות להרחבת בניית הדירות לא יושמו: היעדים שנקבעו לא הוגשמו, תוכננו יותר מדי דירות בפריפריה ופחות מדי באזורי הביקוש ורשות מקרקעי ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה.
לדברי יו”ר הוועדה, ח”כ מיקי לוי, “הדו״ח מצביע על שורה ארוכה של כשלים וחסמים שהביאו אותנו למצב הקשה של מחסור מצטבר ביחידות דיור שהובילה לעלייה האסטרונומית במחירי הדיור. בלי להבין איך הגענו עד הלום אי אפשר לפתור את הבעיות. חלק מהנתונים שהעלה המבקר מעוררים חשש גדול לא רק מהמצב הקיים אלא גם מהתכנון והביצוע של בנייה עד שנת 2040. ביקשתי להבין כמה דירות חסרות במצטבר ולא התקבלה תשובה ברורה ויש מחלוקת. אז על בסיס מה מתכננים ומשווקים? אני מבקש להבין מדוע הרשויות המקומיות אינן חלק מהדיונים המתכללים במועצה לכלכלה ועונים לי שרק עכשיו נזכרים להכניס אותם. בעקבות תשובות המבוקרים, בכוונתי לכנס דיון נוסף בפברואר כדי להבין האם ואיך התקדמו בנושא”.
ח”כ מיכאל ביטון אמר בדיון: “ההנחות לדירות ברמ”י הם לאנשים שכבר בעלי דירות – אנשים עם הכנסה של עשרות אלפי שקלים. למה ניתנות דירות בפריפריה בסבסוד ממשלתי של 100 אלף ש”ח (“בנה ביתך”) לאנשים שהזכיה עבורם היא בדירה שניה. למה מי שאין לו בית לא יקבל עוד 100 אלף ₪?! השיווק של רמ”י מצליח בפריפריה ופחות במרכז. יש אדמות ריקות ופניה להצפת בתים, אך לא ניתן פתרון לתעשייה, מסחר, מוסדות חינוך ועוד. ניתן היום לבנות בכסף ממשלתי דירות זולות בלי פטנטים שיווקים, אלא בעלויות הבניה בלבד ובערבויות המדינה כפי שעשה אריק שרון. משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל לא עומדים ביעד של דיור בר השגה במחיר סביר כמו בעולם. אף אחד לא נחוש להוריד את המחירים”.
ורד סולומון ממן, מנהלת אגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון אמרה בדיון כי רמ”י והמשרד יושב על מערכת אחת ואין כפילויות. פחות הסכמנו עם המבקר שאין תכנית פעולה משותפת, יש תכנית פעולה שבאה לידי ביטוי בישיבות, טבלאות ועוד. אולי היא לא נראת כמו תכנית אך לא נכון להגיד שאין לנו תכנית פעולה עד שנת 2040. גבולות גזרות בין משב”ש לרמי לא נחתכו, ואנו חושבים שזה לא נכון. נושא עצירת מחירי הדיור היא מורכבת ואין לה תשובה אחת. שוק הנדלן הוא מורכב, וצריך להיות מאוד יצירתי ותלוי מאוד. צריכים לייצר יותר גיוון של צורות דיור כמו בעולם. אנו מנסים את המודלים האלה כפיילוטים, כמו דיור שיתופי. הסיפור הנדל”ני מורכב מכמה שחקנים שצריך לקחת אותם בחשבון. התכנון הוא לאשר כ- 108 אלף יחידת דיור מדי שנה. בתוך זה יש יזמים פרטים, המדינה, התחדשות עירונית, אוכלוסייה ערבית שמתכננת את הקרקע שלה.
רינת כהן מורנו, ראש תחום בינוי ונדל”ן בלמ”ס אמר בדיון כי אנחנו מציגים את כמויות של גמר הבניה ולא כמה יחידות דיור חסרות. לוקחים את גמר הבניה ומצמידים לתוספת של משקי הבית בישראל שגם מפורסמת ע”י הלמ”ס. הפער בין תוספת משקי בית בשנה לגמר בנייה – זו שיטה כלכלית לספירה ויש כלכלנים שמשיגים על כך. בשנתיים האחרונות הנתונים מאוששים מבחינת כמות ההיתרים והתחלות הבניה לעומת השנים הקודמות. ההתאוששות היא מאוד יפה ביחס לשנים קודמות.
טלי מורלי, מנהלת שיווק ברמ”י אמרה בדיון כי יש שת”פ הדוק לא רק ברובד התכנוני בין משרד הבינוי והשיכון לבין הרשות אלא גם ברובד השיווקי, “ראש המועצה הוא השר, וגורמי המקצוע נפגשים על בסיס יומיומי איך נכון להתקדם, להסיר חסמים ולייעל. השר מעודכן ומקיים פגישות על בסיס שבועי עם ראש הרשות. רשות מקרקעי ישראל עומדת ביעדים שהוצבו לה. נדרש שת”פ רוחבי של כלל הגורמים במדינה וברשות המקומית כדי להשיג את יעד-העל. בשנת 2022 פורסמו 81 אלף מכרזים ושנה קודם כ- 71 אלף מכרזים. הדוח לקח את סה”כ של כל אותן שנים במנותק ממועד הפרסום. בכל שנה אנו מתייחסים לתכנית עבודה של אותה שנה, ואם פרויקט לא התקדם הוא נכנס לתכנית של השנה הבאה. יש מס’ נימוקים בעליה בביקוש לדירות: כיום חלק מהמשפחות מתפרקות, עזיבה של בית ההורים בגיל צעיר, נישואין בגיל מאוחר, עליה בכמות האוכלוסיה וכו’. הצרכים משתנים באופן אינדיבידואלי. אנו עושים את מירב המאמצים להגשים את המדיניות הממשלתית”.
אריאל רוזנברג, מנהל השיווק במשרד אמר כי יש נתונים סותרים בנוגע למחסור הדירות בישראל והוא אינו יכול לסמוך את ידו על אף אחד מהנתונים, “אין מידע לטעמי נכון ולא יכול לומר מספר. יש מידע מחסרים מאות אלפים עד שלא חסרים דירות. אנחנו עושים את המרב האפשרי כדי לשווק כמה שיותר דירות”.
עינת גנון, סמנכ”לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: “אנו עומדים ביעדים שקבעה התכנית האסטרטגית . המבקר לא ניהל איתנו שיח ולא היינו חלק מהמבוקרים וידענו על כך בדיעבד. הפרויקטים הם בשיעור של 50% יוזמות המדינה ו- 50% יוזמות פרטיות. אנו עומדים על 128% מהיעד הממשלתי. היתרי בניה מעל 200% מהיעד הממשלתי”.
שחר סולר, סמנכ”ל במינהל התכנון “ב- 2022 אישרנו 158 אלף יחדות דיור מעל היעד הממשלתי. הדרכים שלנו לעזור ליזם: מגבירים את הגמישות, מעדכנים את התכנית תוך כדי חשיבה על רישוי ועוד. המבקר המליץ לכל גוף לעשות תכנית פעולה, המלצה שאינה נכונה כי יש לעשות תכנית פעולה אחת לכלל הגופים”.
מירה סלומון מהמרכז לשלטון מקומי אמרה בדיון כי חייבים לשלב את השלטון המקומי בהחלטות המועצה הלאומית לכלכלה בתכנון הדיור, “אנו עדים לקושי מאוד גדול בתכנון הוליסטי שכולל לא רק את הבניה של יח”ד אלא גם את הצרכים מסביב. יש ירידה בכמות מוסדות ציבור מ – 30 אלף ל- 12 אלף, גם קרן הארנונה נוגסת ביכולות ומקשה. אנו רואים שתשתיות לא נבנות. משלב התכנון לשלב הביצוע יש לעבור תחנות ולהשקיע כסף בתשתיות כדי שהתושבים ייהנו מהם”.