אביחי טבק“חוק תו”ב הפך להיות חוק בלתי אפשרי. צריך לתקן אותו ופשוט לכתוב מחדש. לצערי באקלים הפוליטי אי אפשר להעביר בפעם אחת. החלטנו שנעשה בכמה שלבים, נחלק בכמה חלקים. החלק הראשון התחלנו, מינהל התכנון, מטה התכנון, משרד המשפטים, משרד רה”מ והאוצר- כיוון שאנחנו רוצים לשנות מהבסיס הכל. להבין לדוגמה האם צריך בכלל ועדה מחוזית, האם צריך מדרג של תכניות מקומיות מחוזיות וכו’. חשיבה על הכל מהבסיס. להתאים את החוק לחיים האמיתיים”.
את הדברים האלה אמר נתן אלנתן, יו”ר מטה התכנון במשרד הפנים, בכנס איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים שמתקיים בקיבוץ אילות, בהשתתפות מעל 250 מהנדסי ואדריכלי ערים ורשויות מקומיות. הכנס מתמקד באתגרים בהם נתקלים המהנדסים והאדריכלים ובנושאים הבוערים של עולם הנדל”ן.
“לקחנו סעיף את 62(א), סמכות הוועדה המקומית, עשרה עמודים, גם פה בין המומחים לא יודע מי מכיר לעומק את הסעיף הזה, מטפלים בו כעת באופן נפרד. רוצים להפוך אותו לעמוד אחד בלבד. צוות נוסף יעסוק בהיטל השבחה. זה הפך למפלצת וצריך לעשות חשיבה- דיני השבחה לאן? מימוש במכירה זה דבר נכון? אולי לשנות את השיטה ולעבור למס השבחה, אחוזים ומשהו יותר פשוט. משבר הדיור נוצר גם בגלל חוק תו”ב והדרך להוצאת היתר. זה היעד הראשון ובגלל זה באתי לתפקיד, הסרת חסמים בהיתרי בנייה, שינוי שיטת חישוב השטחים, דברים שצריך לפשט. זה מביא להפסדי ליזמים והקבלנים, הריביות של היום משמעות קריטית. אנחנו לוקחים משימה לשכתב את עיקר חוק תו”ב כי מבינים שהמצב לא יכול להמשיך ככה”.
צחי כץ, יו”ר איגוד מהנדסי ערים אמר: “החוק נחקק ב-65 ועד 2014 היו 101 תיקונים- ממוצע של שני תיקונים בשנה. מאז ועד היום 40 תיקוני, 4 תיקונים בשנה. התיקונים היום של פקידי אוצר, ראייה כלכלית ולא תכנונית במסגרת חוק ההסדרים. במקום לעסוק באתגרים בתחום הדיור והתשתיות אנחנו עסוקים בלהטמיע חקיקה שסותרת את עצמה. כל ממשלה מנסה לדרוס את זאת שלפניה. הכל תקוע בעיקר בגלל העניין הזה”.
עו”ד אייל מאמו, אגמון-טולצ’ינסקי, אמר בדיון: “בתהליכי החקיקה המטורפים והעקומים של חוק תו”ב הביאו לאובר רגולציה שהיא בלתי אפשרית. לא יכול להיות שמשפטנים מנהלים את התכנון. תהליכי רישוי שמייקרים את הדירות ובסוף מגולגלים לקונה”.
עו”ד שלום זינגר, מומחה לדיני תכנון ובנייה, יועמ”ש מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15: “כתבתי את החוק החדש ב-2010 יחד עם המשנה ליועמ”ש לממשלה אבל זה נפל מסיבות פוליטיות. עסקנו בדברים הבסיסיים- למה צריך רגולציה? מי הגוף הכי מתאים לרגולציה ספציפית? איפה יש כשלים שרק הגוף הזה יכול לטפל? איפה הממשלה צריכה להתערב לשלטון המקומי? הייתה הסכמה שההתערבות צריכה להיות רק בשוליים. בשנים האחרונות מקודם ע”י האוצר במסגרת חוק ההסדרים. הבעיה שהם לא באים מהתחום ושחוקי הסדרים יוצרים פתרונות כשאין בעיות”.
עו”ד מירה סולומון, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי: “בחוק ההסדרים הקודם ההרגשה הייתה שמשחקים איתנו כיסאות מוזיקליים. הרבה הקלות או הסדרה שלא מסתכלת על הצרכים המקומיים. ועדות מקומיות מקבלות יותר סמכויות אבל אם לא עמדו בלו”ז, אפשר לעקוף אותן ויצרת סלט. לא נעשתה אבחנה מה מתאים לשלטון מרכזי ומה למקומי. אין חשיבה מה שריך ואיך פותרים כשלי שוק, אלא כולם עושים את הכל ונוצר בלגן”.