האם הקורונה גורמת לשינוי בהעדפות סגנון המגורים של הישראלים?

מנתוני חברת ‘קורום’, המתמחה בהצמחת קהילות ובנייה במגזר הכפרי, עולה כי קיימת עלייה של עשרות אחוזים בהתעניינות שמגלים הישראלים במגורים בקיבוצים בתקופת קורונה

בתחילת המשבר נראה כי הביקוש לדירות ירד באופן משמעותי, אך כאשר הציבור הבין שהמשבר יימשך זמן לא ידוע, ויש לחיות בצל קורונה, נראתה עלייה בהתעניינות של משפחות מהעיר לעבור לגור בקיבוץ כך מעיד מנכ”ל קורום נמרוד רבר: “משבר הקורונה לא פסח על שוק הנדל”ן. בתחילת המשבר צפינו בירידה בביקוש לנדל”ן ובחודש מרץ בו פרצה המגפה כמעט ולא הייתה כל התעניינות, ואילו במהלך אפריל ומאי אנחנו עדים לעלייה משמעותית של משפחות המתעניינות במעבר מהעיר לקיבוץ“.

רבר מוסיף כי “המציאות של שהייה ממושכת במרחב הביתי שנכפתה על המשפחות חידדה את הרצון לצאת למרחבים הפתוחים ולהתאוורר בטבע. כמו כן, יוזמות קהילתיות שצצו המחישו ביתר שאת את החוסן של חברה מגובשת והצורך בהשתייכות לקהילה תומכת עם ערבות הדדית שדואגת לזולת, מחזקת ותומכת ומאפשרת הקלה במצב של בידוד חברתי. בנוסף לכך, רבים גילו שעבודה מהבית אפשרית ואף יעילה הודות לטכנולוגיה זמינה ואף חוסכת דלק ועמידה בפקקים”.

בחברת קורום, המתמחה בהצמחת קהילות במרחב הכפרי ומובילה פרויקטים של קליטה ובנייה בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ, מציינים שבתקופת קורונה נראתה עלייה של למעלה מ-25% בפניות המתעניינים וכמחצית מהפונים התעניינו בפרויקטים בנגב המערבי, בקיבוצים: נירים, גבולות ורעים. נתון מעודד שיחזק את ההתיישבות שנמצאת בצמיחה מתמדת בעשור האחרון על אף האיומים הביטחוניים.

רבר: “אם בשגרה מחצית מכלל הפניות מגיע ממשפחות שמגיעות מההתיישבות העובדת ומחצית ממשפחות עירוניות הרי שבחודש האחרון ניכרת עליה משמעותית של הפונים מהעיר. ככל הנראה משפחות מבינות שלחיים בטבע ובקיבוץ יתרון גדול וכי מגורים בסגנון חיים כזה מאפשר להן מרחבים ומקום בטוח”. כמו כן מוסיף רבר כי “החיים בקיבוץ שונים במהותם מהחיים בעיר, מדובר בחיים קהילתיים, חברי הקיבוץ נדרשים להשתלב באופן מלא בקהילה, לתרום ולהיות חלק מהמארג החברתי. המעבר למגורים בקיבוץ הוא לא החלטה נדל”נית בלבד, מדובר על שינוי סגנון וחיים בקהילה קטנה יחסית המתמקדת בחיי תרבות ענפים, קהילתיות וחינוך”.