במשך 70 שנה גובה עיריית ת”א ארנונת מגורים ממשפחות המתגוררות בדירות בקומת מרתף בבניין בצפון ת”א, אבל כשנדרשה לאשר פרויקט תמ”א לבניין, העדיפה לתקוע אותו בטענה שמדובר במחסנים ולא בדירות
מה קורה כאשר דיירים רוצים לקדם פרויקט התחדשות עירונית בבניין שלהם, אולם בשל רישום ארכאי מלפני עשרות שנים, העירייה תוקעת הפרויקט? במקרה כזה נתקלו דיירי בניין אנטיגונוס 15 בשכונת הצפון החדש של תל אביב.
דיירי הבניין, בן 3 קומות, התאגדו וחתמו על הסכם לביצוע פרויקט תמ”א 38 עם החברה לחיזוק מבנים בישראל. החברה הכינה תוכניות והגישה אותן לאישור העירייה, אלא שלאחרונה, באופן מפתיע הוועדה המקומית, דחתה את הבקשה להיתר בטענה, שהדירות בקומת המרתף, נרשמו בהיתר המקורי לפני 70 שנה כמחסנים.
“העירייה מחזיקה אותנו כבני ערובה. מצד אחד היא גבתה מאיתנו לאורך כל השנים ארנונה למגורים, אך כשהיא נדרשת לאשר פרויקט תמ”א היא תוקעת אותו. הם פשוט עושים רק מה שמתאים להם, כשזה ניפח את קופת העירייה, אז לא הפריע להם שמשפחות מתגוררות בנכס, שהוגדר כמחסן. ברור כי על העירייה לעמוד על שימוש בנכסים בהתאם לרישום בהיתר, אולם צריך להסתכל גם בהיגיון בריא, לא ניתן להתייחס אלינו כאילו אנו חיים בשנות החמישים. אם ההקפדה על אופן הרישום היה כל כך חשוב, מדוע העיריה המשיכה להתייחס אל הנכס במהלך כל השנים עד היום כאל יחידת מגורים לכל דבר ולגבות ארנונה למגורים? אומרת נחמה מוסקל, מוועד הדיירים באנטיגונוס 15, “מדוע העירייה מונעת מאתנו לחדש ולחזק את המבנה הישן? לא יתכן שיענישו את כלל הדיירים בגלל בירוקרטיה בת עשרות שנים ושנמשיך לגור עם קירות מתקלפים ויסודות רעועים, במקום לחדש את המבנה כולו שיבטיח לנו ביטחון ושיפור באיכות חיים”.
העירייה טוענת כי המצב במבנה צריך להתאים לכתוב בהיתר שנחתם לפני כ- 70 שנה, וכאשר אין התאמה הבקשה מסורבת. למעשה, העירייה מצפה מהיזם לפתור את בעיות השימוש בנכס כלומר להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר למחסן, ולא לאפשר בו מגורים, על אף שזהו מצב הנמשך עשרות שנים בידיעתה המלאה של העירייה. המשמעות היא שעל היזם לפנות את הדיירים ולהסב את הנכס למחסן.
“החברה שלנו בעלת ניסיון רב בפרויקטים בתל אביב וכבר נתקלנו בשלל בעיות יוצאות דופן במבנים בעיר שלא ניתן לגלות בשלבי הבדיקה הראשוניים.” אומר יוסי חסון מנכ”ל החברה לחיזוק מבנים בישראל, יזמית הפרויקט. אולם במקרה זה, הבעיה היא שהעירייה מתנערת מאחריותה ודורשת מהיזמים להסדיר עבורה את השימוש במבנים למרות חריגות שנמשכות בידיעתה לאורך עשרות שנים ושהעירייה בעצמה לא טרחה מעולם להסדיר. בפועל, הפרויקט לא יאושר ו-17 דיירים ימשיכו להתגורר בבניין ישן ורעוע, מסיבות בירוקרטיות. זה אבסורד, שלא ניתן לתאר, עיריית ת”א עושה מה שנוח לה, מתי שנוח לה. מצד אחד היא תוקעת את הפרויקט בגלל שהמרתף לא אמור לשמש כדירת מגורים ומצד שני גובה במשך עשרות שנים, ארנונת מגורים בעבור נכס שמסווג אצלה כמחסן” מוסיף חסון.
הפתרון שמציע חסון הוא, שהעירייה תאפשר שינוי יעוד לנכס או לחילופין, אם גרים דיירים בנכס, שאינו מוגדר כמגורים, לקנוס את בעל הנכס הספציפי או לגבות ארנונה על פי הייעוד המוגדר. בכל מקרה כלל דיירי הבניין לא צריכים להיענש על משהו שאין להם כל יכולת השפעה עליו, העירייה צריכה לסייע לתושביה למצוא פתרון כדי לחדש את בניין המגורים שלהם ולא להפיל על היזם והדיירים את הפתרון לבעיה, שהעירייה עצמה יצרה.