טור אורחהממשלה אישרה לאחרונה מסלולי רישוי דיפרנציאליים לפי סוגי עסקים. המטרה – קיצור משמעותי של זמני הליך הרישוי, תוך קביעת סוגי עסקים הפטורים מהצורך בקבלת רשיון
נכתב בשיתוף: עורכי הדין שחר בן עמי ורן דרוק
כידוע, קבלת רישיון לצורך פתיחת עסק, עלול להיות תהליך ארוך ועתיר בבירוקרטיה ועיכובים, שלרוב אף אינם תלויים בבעל העסק המבקש רישיון. במהלך העשור האחרון, פועלת המדינה לקידום רפורמות שונות בתחום רישוי עסקים, שמטרתן לשפר וליעל את ההליכים ולהקל, ככל הניתן, על בעלי עסקים ועל המעוניינים לפתוח עסקים חדשים.
כך למשל, במהלך שנת 2010 נכנס לתוקף תיקון (27) לחוק רישוי עסקים, שמטרתו יצירת מפרט אחיד של תנאים ומסמכים הנדרשים לצורך קבלת רישיון עסק ממשרדי הממשלה. מהלך זה אף נועד לאפשר למעוניינים להקים עסק לדעת מראש מה נדרש מהם ולמנוע מצב של חוסר אחידות בדרישות או של סתירות בדרישות של נותני אישור שונים.
במהלך החודשים האחרונים הלכה ממשלת ישראל צעד נוסף קדימה לטובת בתי העסק, ובמהלך דצמבר 2017 החליטה לאשר את הצעת החוק של משרדי הפנים, האוצר וראש הממשלה, שנועדה להקל על עסקים קטנים ובינוניים, וזאת באמצעות סיווגם על פי דרגות סיכון וקביעת מסלולי רישוי בהתאם. על פי ההחלטה והצעת החוק, לעסקים שרמת הסיכון שלהם נמוכה, כגון: טיפולי יופי, מספרה, קיוסק ובעלי מלאכה למיניהם, יקבע מסלול רישוי מהיר, לפיו יידרש בעל העסק להגיש תצהיר לרשות המקומית כי העסק עומד בדרישות הרשות, ובכפוף לכך יונפק הרישיון.
לעסקים שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר, כגון: מכוני קעקועים, מזון לבעלי חיים, בתי מרקחת ועוד- נקבעו מסלולי רישוי מזורזים, אשר דורשים הגשת תצהיר ובנוסף – התנגדות מטעם יתר הרשויות הרלבנטיות אשר אישורן נדרש למתן הרישיון. הצעת החוק אף קובעת מועדים קצובים בהם נדרשות הרשויות למסור תשובתן לגבי מתן הרישיון. אי מתן תשובה מטעם הרשות במועד הקבוע, משמעותה – אישורה של אותה רשות לפתיחת העסק בכפוף לסייגים שנקבעו.
חידוש נוסף הינו הקמתה של מערכת מקוונת לתמיכה בהליך רישוי העסק. מערכת זו תאפשר לבעל העסק ולגורמי מקצוע מטעמו לבצע את תהליך רישוי העסק בצורה מקוונת ויעילה יותר, תוך יצירת ממשקים עם רשויות הרישוי ונותני האישור הרלבנטיים.
סוגיה נוספת שתוסדר בהצעת החוק הינה מתן רישיון לעסק, הקיימת בו חריגת בנייה. במסגרת זו, יעוגנו בחוק השיקולים שנקבעו במסגרת הנחיית היועץ המשפטי שניתנה לגבי סוגיה זו, כאשר השיקול העיקרי הינו כי חריגת הבנייה אינה מהווה סיכון לשוהים בעסק, וכי תובע הוועדה המקומית של אותה רשות הביע עמדתו כי אין עניין באכיפת חריגת הבניה.
נראה, כי רפורמה זו הינה צעד משמעותי נוסף לצורך קיצור זמני הליך הרישוי ברשויות המקומיות, ולהסרת החסמים הבירוקרטיים הכרוכים כיום בהליך זה, ונותר רק לקוות כי הרשויות ישכילו להיערך בהתאם לכלל השינויים הצפויים.