יעל וייסשר הבינוי והשיכון הציג תכנית איזורית לפיתוח נפת אשקלון- אשדוד- קרית גת- קרית מלאכי. הנפה תכפיל את מספר תושביה. התכנית הציבה יעדים של תכנון והקמה כ-240 אלף יחידות דיור אשר ייבנו באיזור עד שנת 2040.
שר הבינוי והשיכון, אלוף (מיל’) יואב גלנט: ״זוהי בשורה חשובה לתושבי הדרום ולכל אזרחי ישראל. אנו מציגים לראשונה תכנית אשר תוביל לפיתוח הדרום כולו, תשפר באופן משמעותי את אורח חייהם של התושבים ותוביל להכפלת האוכלוסייה באזור אשקלון. פיתוח הדרום עומד לנגד עיניי ולכן אנו פועלים במלוא המרץ לקידום תכנית אב רחבה וזאת מתוך ראייה של החשיבות האסטרטגית בהעברת אוכלוסייה חזקה מהמרכז לערי הדרום והצפון.”
תכנית האב לנפת אשקלון, הציבה יעד של תכנון והקמה של 243,000 יחידות דיור עד שנת 2040.
נפת אשקלון גובלת בשלושה מתוך ארבעת המטרופוליטניים הגדולים במדינה (גוש דן, ירושלים ובאר שבע), והיא משתרעת בשטח שבין הערים אשדוד, אשקלון, קריית מלאכי, קריית גת ושדרות.
מטרת תכנית האב הינה קידום בנייה, פיתוח והעצמה לאזור נפת אשקלון, תוך התייחסות יתרה להיבטים חברתיים וכלכליים, בהם ייעול אזורי תעסוקה, שמירה על קרקע חקלאית וערכי הסביבה, עירוניות והתחדשות עירונית, פיתוח כפרי וחדשנות.
התכנית הוצגה לראשי הרשויות ועם סיום בנייתה, תוצג תכנית העבודה ליישום תכנית האב בשלבים, ויתבצע סבב תיאומים עם השותפים לקידום המהלך. לפי ההערכות, תוך חמש שנים ניתן יהיה לראות כבר ניצני עבודה בשטח.
עם יישום התכנית יתווספו לנפת אשקלון, לכל הפחות; 112 אלף יח”ד באשדוד, 72 אלף יח”ד באשקלון, 15 אלף יח”ד בקריית גת, 6000 יח”ד בקריית מלאכי, 13 אלף יח”ד במרחב הכפרי וביישובים אשר יושבים בגבולות הנפה והמחברים בינה ובין גוש דן ירושלים וב”ש- כ- 24 אלף יח”ד.
יישום תכנית האב ומיקומה האסטרטגי של נפת אשקלון יובילו לפיתוח אזור הדרום כולו ולגידול משמעותי באוכלוסייה, מ- 600 אלף תושבים לכ-1.5 מיליון תושבים.
התכנית נבנתה בשיתוף מנהל התכנון ובשימת דגש מיוחד למוקדי תעסוקה ותחבורה באזור. ‘תכנית אב’ הינה תכנית מדיניות המתווה דרך וחזון לפיתוח, אך אינה עוברת תהליכים סטטוטוריים רגילים, אלא נחשבת כתכנית עקרונית, לפיה נקבעת תכנית העבודה לאזור.
התכנית שהוצגה לראשי הרשויות, מציעה חשיבה חדשנית וייחודית לנפה (חלוקה אזורית גיאוגרפית), תוך התחשבות לא רק בהיבטים של דיור אלא משלבת באופן מהותי נושאים של: חקלאות, תחבורה, תעסוקה, סביבה, תשתיות ועוד.
משרד הבינוי והשיכון הוביל מהלך תכנוני, תוך שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים ביניהם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה מנהל התכנון ומשרד התחבורה. בתכנית ניתנה התייחסות לבניית מערכת תחבורה משולבת להסעת המונים , בדגש על פיתוח מוקדים עירוניים ומסופים תחבורתיים מערכתיים. במטרה לייצר מערך תחבורה ציבורית יעיל ומקשר בין כל יישובי הנפה.
בנוסף, הושם דגש על שימור אזורים חקלאיים ערכיים ומניבים, המיוחדים לאזור גיאוגרפי זה. עוד, ניתנה במה למשאבי טבע מיוחדים לסביבה (רכס הכורכר, בתרונות רוחמה ושמורות הטבע ), על מנת להגיע לתכנית סופית הכוללת בתוכה התייחסות לכלל נתוני האזור והפיכתם למוקדי משיכה.
מדובר בתכנית המתווה חזון וכיווני חשיבה חדשים לאזור שלם הרואה בו מרחב אחד ומיוחד. בשונה מתכניות מתאר מקומיות המקודמות היום בישובים ובערים רבות בארץ ותכניות מחוזיות, התכנון האזורי חוצה גבולות ושי בו כדי לייצר חוזקות ברמה נפתית.