אורלי שטריתשמונה חודשים אל תוך משבר הקורונה ולכולם כבר ברור שמה שהיה הוא לא שיהיה. אם בתחילת התפרצות הנגיף חששו המומחים מעצירת הביקושים וירידת מחירים דרמטית, עוד ועוד נתונים שנחשפים מגלים – שוק הדיור לא עוצר, והמחירים רק עולים.
המשבר הכלכלי שהתלווה למגפת הקורונה איים לפגוע בכל ענפי המשק, כשרבים חוזים שאחד הענפים שייפגעו באופן הקשה ביותר יהיה דווקא שוק הנדל”ן למסחר ולמגורים. רק לפני פחות משנה נכתבו אין ספור כתבות על היצף הבניה למשרדים ועתה, נראה שייקח עוד שנים רבות, אם בכלל, עד שהתחום יתאושש וידיע לרמה זהה לזו שהיתה בפברואר 2020. יחד עם זאת, שוק הדיור למגורים הגיב אחרת. המשכירים, בהם צעירים רבים ובעלי משפחות קטנות, נפגעו כתוצאה מהמגפה, חלקם יצאו לחל”ת ואחרים נאלצו להתפשר על היקף המשרה או השכר, דבר שחייב אותם לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלהם.
בסקר שפורסם בחודש ספטמבר לגבי משכירי הדירה, נחשף כי 31% מהשוכרים ביקשו הנחות מבעלי הדירה, אך 78% מהם נענו בתשובה שלילית. רבים מהשוכרים מצאו את עצמם בבור כלכלי שאליו לא ציפו, ואינם יודעים איך יצאו ממנו. מספר גדול משוכרי הדירות, הינם סטודנטים.
סקטור משמעותי משוכרי הדירות הוא קהל הסטודנטים העוזבים את משפחתם ואזור מגוריהם ועוברים, לפחות לתקופת הלימודים, אל ערים סמוכות לאוניברסיטאות ולמכללות. בסקר שפירסמה התאחדות הסטודנטים הארצית לרגל תחילת שנת הלימודים נחשף כי רק 3% מהסטודנטים שביקשו מבעלי הדירות בהן הם מתגוררים הפחתה בשכר הדירה, אכן קיבלו תשובה חיובית לבקשה זו.
נתוני המאקרו מאותתים כי מעסיקים רבים מעדיפים “להיפטר” קודם כל מהעובדים הצעירים, חסרי הוותק ולפעמים גם אלו שעדיין לא צברו מספיק נסיון בעבודתם וכך יוצא שרוב המפוטרים והיוצאים לחל”ת היו מקרב מגזר זה, שבאופן יחסי, חלקו בשוק השכירות גבוה מחלקו באוכלוסיה הכללית.
לפי הניתוח של אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, 84% מהסטודנטים עובדים כדי לממן את התואר והמחייה, 50% מהם הוצאו לחל”ת, ו-45% מהם אינם זכאים לדמי אבטלה. מה שגורם להם להיות מחוסרי עבודה עם חוסר אפשרות לשלם שכר דירה, וכפועל יוצא מכך, רבים מהם חזרו במהלך השנה האחרונה להתגורר בבית ההורים. “התחלתי בשבוע שעבר את שנת הלימודים השנייה שלי בבית ברל. אני גרתי בצפון ובשנה שעברה שכרתי דירה בכפר סבא כדי שיהיה לי קל יותר להגיע למכללה. אבל השכירות בעיר מאוד גבוהה, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להמשיך ולשלם אותה כשאין לי עבודה” מספרת עומר, סטודנטית להוראה בבית ברל.
מאז שהחלה המגפה, משכירים רבים לא הרבו לפרסם את הדירה שלהם לשוכרים חדשים. השוכרים מצידם מצפים להנחות בשכר הדירה החודשי, ואילו המשכירים מוטרדים יותר ויותר בשאלה האם השוכר החדש העומד מולם יוכל לשלם כל חודש את שכר הדירה הדרוש, ולא יצטרך להתעסק בחוזים שלא יישארו לטווח הארוך כי לשוכר אין עבודה או כסף לתשלום שנקבע בחוזה עבור הדירה, חשש שמקבל חיזוק מהנתונים של סקר התאחדות הסטודנטים ממנו עולה כי ל-7% מהסטודנטים תקופת השכירות קוצרה למרות מה שנקבע בהסכם.
המחירים ירדו. אבל מעט, ולא בכל מקום
מנתוני הלמ”ס עולה כי ברבעון השני של השנה, מחיר דירה עלה כ-1.5 ₪, ואילו ברבעון הראשון כ-1.6 ₪, מדובר בירידה של כמעט שישה אחוז. בכפר סבא לדוגמה, ברבעון השני מחירי הדירות עלו בשלושה אחוז והיו מכירות של דירות, לעומת עסקאות הנדלן שפחתו. גם בפתח תקווה מחירי הדירות ברבעון השני עלו, הפעם בחמישה אחוז.
לפי נתוני משרד האוצר והמשרד לשיכון ובינוי נכון לעכשיו, סך העסקאות למגורים עומד על כ-17,000 דירות, לעומת 28,000 דירות נכון לחמש שנים קודמות באותה התקופה. יחד עם זאת, עקב משבר הקורונה אנחנו יכולים לראות גם ירידה בענף הבנייה, במהלך הרבעון הראשון הייתה ירידה של כ-11%, וברבעון השני ירידה של כ-27%.
בנוסף, משבר הקורונה גרם ויגרום למחסור בביקוש במספר בדירות, וגם מחסור בקרקע שיכול להעלות בסופו של דבר את מחירי הקרקעות הפרטיים.
עוד עולה מהנתונים כי מחירי הדירות לחודשי הקיץ ירד ב-0.3%, לאחר עלייה של 0.9% קודם לכן. אך בשיעור שנתי נכון להיום, יש עלייה של כ-3.2% במחירי הדירות.
מדד המחירים של הדירות החדשות עלה ב-1.7%. מחירי הדירות בתל אביב ובירושלים רשמו עלייה של כ-2.5% במחירי הדירות.
במדד שכר הדירה, בספטמבר הייתה עלייה של כ-0.4%, לאחר שחודש לפני כן הייתה גם עלייה. בשיעור השנתי יש עלייה של כ-1.6%.
לקראת החורף ולקראת היציאה האיטית מהסגר, ואין לדעת אם תהיה עלייה בתחלואה או יימצא חיסון מתאים, יכול להיות שמגמת העלייה במחירי הדירות והשכירויות תימשך, ורבים לא ידעו כיצד לקנות את בית חלומותיהם או להשכיר דירה עם בן הזוג, ומקווים שהממשלה תחליט לתת יד בנושא המחירים.