יעל וייסהנאשם, מתוקף היותו רשום כעוסק מורשה בענף שיווק הנדל”ן, נדרש להגיש דוחות תקופתיים למע”מ ולשלם מס בגין העסקאות שביצע. באוקטובר 2020 ביצע עסקת נדל”ן גדולה בשווי מיליוני ₪, אשר בגינה נדרש להוציא שלוש חשבוניות מס. בפועל, הוציא רק 2 חשבוניות ואף עליהן לא דיווח למע”מ ולא שילם את המס הנובע מהן.
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה נציגת המדינה שהנאשם ירצה עונש מאסר ממושך, בהתחשב בהיקף עבירות המס, הנזק לקופת המדינה והצורך בהרתעה לעבריינים פוטנציאליים. מנגד, נציגיו של הנאשם ביקשו להקל בעונשו לאור העובדה שהוא הסדיר את חובותיו והשיב את הכספים לקופת המדינה כשנתיים לאחר ביצוע העבירה. נציגת המדינה טענה שלהחזרת החובות יש משקל מוגבל בהחלטה על תקופת המאסר, שכן הנאשם שילם חוב שהיה עליו לשלם ממילא, ועשה זאת באיחור.
כב’ השופט גיא אבנון (ת”פ 50518-07-22) גזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 60,000 ₪, בהתייחסותו לגריעת המס באופן אקטיבי מקופת המדינה. כמו כן, הוא התייחס לכך שהנאשם פעל בתחכום, כאשר בחר להימנע באופן מודע מהוצאת חשבונית מס דווקא ללקוחות פרטיים, “תוך שהיה מודע להפליא להבדל בין פעולה עסקית מול חברה, המגישה את הוצאותיה לרשויות המס לצורך קבלת זיכוי, לבין הימנעות מהוצאת חשבונית לאדם פרטי שאינו דורש זיכוי”.
רשות המסים יוצגה בתיק ע”י עו”ד מרב יולי, מהיחידה המשפטית במחוז מרכז, בתיק שנערך על ידי מחלקת הביקורת במע”מ נתניה.