בעקבות דו”ח שפרסם מרכז אדוה, התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכספים בנוגע לדיור הציבורי בישראל, כפתרון למשבר הדיור. בדיון השתתפו מחוסרי דיור, קשיי יום, שסיפוריהם רק העצימו את המתח ששרר בחדר הוועדה. ח”כ רועי פולקמן: “יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר”
במהלך הדיון התפתח עימות מילולי בין יו”ר סיעתו של שר האוצר, ח”כ רועי פולקמן (כולנו), לבין ח”כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), שניהם מבין יוזמי הדיון. בשלב מסוים, הרחיק מ”מ יו”ר ועדת הכספים, ח”כ יצחק וקנין (ש”ס) את ח”כ לוי-אבקסיס, שתקפה בחריפות את ח”כ פולקמן בטענה, כי הממשלה שבה חבר שר האוצר מסיעתו לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור. לאחר שפולקמן השיב לה, כי היא היתה חברת קואליציה בכל הממשלות האחרונות וחרף זאת, לא עשתה דבר בנדון, הוויכוח ביניהם התלהט. את הדיון יזמו חברי הכנסת: אורלי לוי (אבקסיס), רועי פולקמן, דב חנין (הרשימה המשותפת), קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), עיסוואי פריג’ (מר”צ).
ח”כ רועי פולקמן: “יושבים פה אנשים שהיו בממשלות הקודמות שלא בנו דירה אחת ומתלוננים בזמן שאנחנו עובדים לתקן טעויות עבר. שמח על מסקנות דוח מרכז אדוה, שכן המשימה המרכזית מבחינתנו היא לטפל במחסורי הדיור. היכולת לייצר דיור ציבורי באזורי ביקוש היא מוגבלת שכן אין הרבה קרקעות של המדינה באזורי ביקוש. אחד הכשלים המרכזיים עד היום הוא שאין כלים לעודד את השוק הפרטי כדי ליצור דיור מוזל ולהוריד את מחירי הדיור. על-כן, אנחנו מקדמים את חוק ‘דיור בהישג יד’ שנועד לתת זכויות בניה בכפוף לבניית דירות במחירים מוזלים ובנוסף, חוק עידוד השקעות הון שמטרתו לתת הטבות מס ליזמים שיבנו דיור בר השגה. הפתרון ברוב המדינות בעולם הוא דיור בהישג יד לטווח ארוך וגם בישראל זו המטרה שלנו כדי שירדו המחירים באזורי הביקוש. גם לגבי דיור בקרקעות ציבוריות אנחנו מטפלים באמצעות תכנית ‘מחיר למשתכן’ ונותנים לקבלנים פרטיים את האפשרות לבנות בתנאי שיענה על קריטריונים של דיור מוזל”.
ח”כ אילן גילאון (מר”צ) החליף את ח”כ פריג’ בדיון ואמר: “יש תפיסות עולם מיושנות-קפיטליסטיות בראייה של מהי דירה. פעם חשבו שקורת גג היא זכות יסוד שאנחנו צריכים לספק אותה. הבעיה שכיום דירה הפכה להיות סמל סטטוס והשקעה. אך קורת גג היא חלק מחרדת הקיום במדינת ישראל. 50% מאזרחי ישראל צריכים להשקיע יותר מ- 30% על קורת הגג שלהם זה דבר בלתי אפשרי. יש איזו אי הבנה שכל מה שציבורי גרוע. זה עניין של תעמולה קפיטליסטית של אנשים שרוצים לנהל את המדינה באמצעות חברת קבלן ובשיטת ה- BOT.
כל אזרח במדינה זכאי לדעת שלא יהיה לו יותר מדי קר בחורף או חם בקיץ וקצת אוכל במקרר זה העניין של בית ולא של השקעות. נדרש שינוי תפיסתי”.
ח”כ דב חנין (הרשימה המשותפת): “הדוח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה, שהמדינה לא תשקיע את הכסף בפתרונות מוטעים אלא באחוזים ניכרים אחרת לא תיפתר הבעיה”.
ח”כ אורלי לוי: “אין ממש בתכניות שעל הפרק. 22 מיליארד ₪ מסתובבים כיום בשוק הפרוע של השכירות, כסף של אנשים שלא יכולים לרכוש דירה וזה כלי להעצמת הפערים במדינה שלנו. זו העברת ההון מאוכלוסייה חלשה לחזקה, זה הולך לשלושת העשירונים העליונים. עד שנת 2000 היו 107 אלף דירות בדיור הציבורי והיום כ- 60 אלף בלבד. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלוט במה שקורה בשוק. בהתנהלות נכונה של המדינה יש אפשרות לשלוט בכשלים של השוק החופשי. כיום משכירי דירות דורשים ערבויות אותן ניתן לממש בכל רגע נתון. המדינה צריכה לבנות בעצמה. כיום המדינה מוציאה כמעט 2 מיליארד ₪ להשתתפות בשכר דירה, זה יוצא 800 ₪ בממוצע לאדם וזה כלום. קשיש שמקבל כזה סכום צריך למצוא בשוק הפרטי מי שישכיר לו דירה והוא עצמו ישלים את הפער. מאיפה בדיוק, מקצבת הזקנה? בגלל שיש רק 2% דירות בדיור הציבורי מעלים את הקריטריונים למיטת סדום ורק מישהו רגע לפני הקבר יכול לזכות בה. צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח שהמדינה צריכה להחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים”.
ח”כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): “הדיור הציבורי עבור הממשלה הוא ילד חורג שלא רוצים לטפח אותו ורוצים לצמצמם אותו ובטח ובטח שלא להרחיב אותו. הממשלה פועלת לצמצום הדיור הציבורי. הקונספציה הבעייתית פה – שלכל אחד צריך שתהיה דירה פרטית זו הבעיה. דיור ציבורי באירופה וארה”ב זה לא רק לנזקקים אלא גם אפשרות להתרומם לזוגות צעירים וכד’. גם למי שלא עונה על ההגדרה המדוייקת של הממשלה מיהו עני”.
ח”כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): “מחיר למשתכן זה ישראבלוף. הפתרון הוא בבנייה תקציבית, כך למשל עשו בשכונת קריית שרת בחולון שנבנתה מכספיי מדינה ולא באמצעות קבלנים פרטיים. אלו האחרונים צריכים לשמש קבלני ביצוע בלבד ולא כיזמים. במחיר למשתכן, בסוף אנשים זוכים ומוותרים על זכאותם כי הבנייה לא טובה, כי עדיין יקרה וכד’. פשוט צריך שהמדינה תבנה”.
ח”כ יוסי יונה (המחנה הציוני): “מילת המפתח; שינוי קונספציה, אחרת אין פתרון. בשנות ה- 60 היו כאן 206 אלף דירות בדיור הציבורי. כיום כ- 60 אלף, כשני אחוזים מהדירות במדינה. בהולנד למשל, 35% מהדירות הן דיור ציבורי. בבריטניה, אפילו אחרי תאצ’ר, מדובר ב- 20%. בצרפת 18.5% דירות דיור ציבורי. אכן נדרש שינוי קונספציה, אחרת אין על מה לדבר. מחיר למשתכן לא נותן מענה מלא, רחוק מזה, כי עדיין צריך הון עצמי וגם לקחת משכנתא. הגיע הזמן ששר האוצר יאמר: נטו דיור ציבורי”.
חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון: “הוצאה ממוצעת בעשירון התחתון של 60% על דיור וכ- 40% בעשירון השני. וכל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור. 1.5 מיליון משפחות שלא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן, כל השיטות כל עוד מתבססות על השוק הפרטי יקרות מדי ובשורה התחתונות לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים. כל עוד התפיסה הזו נמשכת שמי צריכים לתת פתרונות שכירות לטווח ארוך הם יזמי נדל”ן הם אומרים לא משתלם לנו תסבסדו לנו. אז אנחנו אומרים שזה כבר לא יקרה מעצמו מהשוק הפרטי והמדינה כבר מבינה שצריכה להשקיע כסף, אז אנחנו אומרים תסתכלו בעולם – מדינות כבר בונות בעצמן ופותרות בעיות של משבר דיור ונותנות מענה ל- 60% מהאוכלוסייה. כשמדינה בונה דירות לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע”מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק ולא פרסום הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים – דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב- 2,400 ₪. על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן”.
מ”מ יו”ר ועדת הכספים, ח”כ יצחק וקנין, סיכם: “גם כששר השיכון היה ממפלגתי אמרתי שמחיר למשתכן, שהחלה כבר אז, לא תעזור. כיום כל הנושאים באותה מפלגה. האוצר, שיכון וכד’ ועדיין לא מצליחים לפתור את המשבר. אם רוצים באמת לפתור את הבעיה צריכה להיות בנייה של המדינה, אחרת לא יהיה פתרון. ישראל כץ לא קוסם – פה בוועדה לפני 6-8 שנים שמנו 30 מיליארד ₪ לפיתוח תשתיות לתחבורה. וככה צריך לעשות לבניית דיור ציבורי. אמרתי אז, היה צריך לקחת כפרוייקט לאומי כמו בתחבורה ושימו כסף כדי לפתור את מצוקת הדיור”. וקנין: “בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד ₪ לדיור, כמו שנעשה בתחבורה והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה”.