אורלי שטריתבכל שנה נהרגים בישראל עשרות עובדי בניין ונפצעים מאות, מבטיחות לקויה באתרי הבניה ועל מנת לצמצם דרמטית את ההרוגים והפצועים הבאים מציע מויאל פתרונות להפחתה דרמטית של תאונות, הרוגים ופצועים . מויאל טוען כי הפתרון נעוץ בשני גורמים: אכיפה מוגברת של הבטיחות באתרים ושיפור תנאי השכר של העובדים וזה יביא לצמצום התואנות באתרי הבנייה
1.בלי קורס לבטיחות לא יחל עבודתו באתר בנייה
מה יותר בסיסי מזה? אם הדבר כתוב בחוק, כל מה שנותר זה להקפיד ולאכוף את החוק. מנהל עבודה באתר בניה בו יש עובדים שלא עברו קורס לבטיחות וגם לגובה, “יחטוף” קנס גבוה. האחריות צריכה להיות גם על המעסיק, ולא רק על העובד. בנוסף, יש להקים מועצה עליונה שמורכבת מנציגי משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד העבודה, הפרקליטות התאחדות בוני הארץ, משטרת ישראל וההסתדקות. המועצה תהיה אחראית על נושא הבטיחות באתרי הבנייה ותאכוף.
2.הכשרה מקצועית בכל תחומי הענף–
אין בישראל הכשרה מקצועית מספקת, אין מספיק מורים שילמדו ואין בתי ספר כדי לענות על הדרישה לאלפי העובדים ומנהלי עבודה בענף. יש לבנות תכנית חומש והכנה תקציבית מסודרת להכשרה מקצועית בענף, יש לתת מענה ל-42 מקצועות בענף הבניין ולעדכן את הקורסים ואת הסילבוס בהתאם לתקופה שהיא טכנולוגית. עובדים באתר שמוכשרים בבתי ספר למקצועות הבניין יהיו טובים יותר גם בבטיחות בעבודה.
3.אכיפה מחמירה ברישיונות המזויפים
שוק הבנייה היום מוצף בעובדים ללא רישיון, משרד הכלכלה מעסיק פקחים בודדים והתוצאה היא תאונות קטלניות. אין הרתעה, אין ענישה, אין כתבי אישום על חוסר שמירת כללי הבטיחות. יש להגביר את האכיפה, ההתרעה והענישה- רק באמצעות שלושת הגורמים הללו נגיע למצב בו נצמצם משמעותית את תופעת התעודות המזויפות בענף הבנייה וכמובן את התאונות, שעלולות להיגרם על ידי עובדים עם תיעוד מזויף. ניתן לפתח אפליקציה לבדיקה רישיונות מזויפים שתהיה אצל כל אחד מהמנהלים באתרי הבנייה מול משרד התחבורה.
4.טיפול בקבלנים לא רשומים–
יש מאות קבלנים בישראל שעובדים ללא אישור ורישיון קבלן. רישום הקבלנים הפך לטופס חסר משמעות, מאחר והמדינה לא אוכפת את החוק. כתוצאה מזה יש קבלנים שעובדים ללא רישיון בכלל ואין מי שבודק אותם, תיאום מול משרד השיכון – רשם הקבלנים. קבלנים חאפרים הם קרקע פורייה לאסונות ותאונות, שלא לדבר אחר כך על האחריות של אותם קבלנים חאפרים כלפי משפחות הנפגעים בכל הקשור לפיצוי
5.גיוס מפקחים למשרד הכלכלה–
איך יתכן שיש 18 מפקחים של משרד הכלכלה, ואלו אמורים לפקח על כל עשרות אלפי האתרים, ואף נאלצים להגיע אליהם בתחבורה ציבורית. המוסד לביטוח לאומי מוציא מדי שנה יותר מ-4 מיליארד שקל בעקבות תאונות בענף הבניין. בעשירית מהסכום הזה ניתן היה להעסיק עשרות פקחים על אתרי בניה. משרד האוצר צריך להכפיל ולשלש את תקציב הפיקוח על אתרי הבניה ולהביא לכך שאתרי בניה יהיו מקומות עבודה בטוחים. וכבר מתחילים לראות ניצנים בנושא.
6.גיוס מפקחי בדיקה לציוד כבד ומנופים–
13,000 אתרי בניה פזורים היום ברחבי המדינה, מצפון לדרום, בהם אלפי מנופים ישנים ולא בטיחותיים. משרד הכלכלה מעסיק 8 בודקי מנופים, שאחראים על כל אלפי המנופים ברחבי הארץ. הם אלו שמאשרים את תקינות המנוף. עשרות פניות של מפעילי מנופים חושפות את העובדה שמנופים עובדים ללא אישור כחוק. תאונות רבות קורות כל יום מכך שהמנופים אינם תקינים גם ברגעים אלו ממש.
7.הורדת מנופים לא תקניים בענף–
גם הפיקוח על תקינותם של המנופים לוקה בחסר, בלשון המעטה. מאות מנופים ישנים יובאו לישראל בצורה פרטית וללא כל פיקוח על בטיחותם. מנופים שכבר הוצאו מעבודה במדינות אירופה, מגיעים לכאן ומשמשים את אתרי הבניה, זאת לדעת מנופאים פעילים בשטח. כמו בבת ים ראשון לציון עוד שם קרסו מנופים.
8.מיסוד תחום קורסים לקבלני שיפוץ
קבלני השיפוצים הקימו ארגון, בשיתוף בוני הארץ והסתדרות עובדי הבניין, אך המדינה, שאמורה לפקח ולאכוף את החוק, שום לא עושה את תפקידה, והמצב בשטח הוא שהענף לא מסודר, אין הכשרות מקצועיות לבעלי המקצוע והישראלים מעסיקים קבלני שיפוץ מבלי לדעת אם הם עומדים בדרישות המקצועיות בכלל –רשם הקבלנים משרד השיכון. בעניין הזה יש ניצנים לתקווה. קורס ראשון לקבלני שיפוצים יצא לדרך.
9.הפרדה בין תפקיד מנהל עבודה באתר ואחראי הבטיחות–
החוק קובע שבכל אתר המונה מאה עובדים ומעלה יש חובה למנות ממונה על הבטיחות. הבעיה שבאתר קטן אין ממונה בטיחות ואת זה צריך לשנות. משרד העבודה והרווחה באמצעות מינהל הבטיחות חייבים לדאוג להפריד את תחום הבטיחות מתחום אתר הבנייה. כלומר, לא ייתכן שמנהל עבודה שעוסק בתחום המקצועי יהיה אחראי על נושא הבטיחות. זה כשל שמביא לתאונות רבות באתרים. המדינה חייבת להפריד את תחום הבטיחות מניהול האתר. הבטיחות צריכה להיות בלתי תלויה ובאחריות המדינה.
10. אכיפת חוקי העבודה, הסכם עבודה קיבוצי ושעות עבודה למנופאים–
עובד שמרוויח משוכרת מכובדת ומקבל את תנאיו הסוציאליים הוא עובד חיוני מסור וערני במיוחד. בעיקר כשמדובר בעובדי בניין. אמנם במדינה קיימים חוקים כמו חוק הגנת השכר וחוק פנסיה חובה וחוקים נוספים ויתרה מכך בענף הבניין יש הסכם ענפי קיבוצי שמסדיר את התנאים של השכר שנחשב לגבוה ביותר במשק. למרות זאת יש מעסיקים שמנצלים עובדי בניין ולא משלמים להם את מה שמגיע להם ולא את התנאים כפי שמעוגנים בהסכמים הקיבוציים בענף. התוצאה עובדים מנוצלים עובדים שעות רבות, עייפים ממורמרים והדרך משם לתאונות קצרה מתמיד. לדוגמא, המנופאים שמועסקים שעות רבות ללא הפסקות וללא תנאים. פשוט גו’נגל. אם תהיה אכיפה ראויה של חוקי העבודה יהיה אפשר למנוע את העבודה של 14-16 שעות ביום והניצול המחפיר ובכך לצמצם את האסונות בענף הבניין את ההרוגים והפצועים הבאים.