עקרון התא המשפחתי

חזקת התא המשפחתי נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין בהן חלו התפתחויות ושינויים רבים הן לעניין הפטור ממס שבח והן לעניין מס רכישה. בתחילה בפס”ד ע”ש 2979/97 דינה מור נקבע כי בבדיקת הזכאות של מוכר לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים יש להביא במניין הפטורים מכח חזקת התא המשפחתי רק פטורים שנוצלו על ידי מי מבני התא המשפחתי לאחר שנוצר התא המשפחתי.

בפס”ד ע”א 3489/99 אן מרי עברי נקבעה הלכה ע”י ביהמ”ש העליון לפיה חזקת התא המשפחתי גוברת על הסכם ממון באופן שבו מכירת דירה ע”י מי מבני הזוג במהלך הנישואין, תוך ניצול פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק, באה במניין הפטורים של בן הזוג השני גם אם הדירה הנמכרת היא דירתו של בן הזוג האחר לפי הסכם הממון.

שינוי ראשון החל בפס”ד ע”א 3185/03 שחר פלם, שם נקבע כי דירת מגורים שנרכשה ע”י אחד מבני הזוג טרם הנישואין  – לא תחשב כדירתו של בן הזוג האחר לצורך מתן הקלה במס רכישה. בעקבות פס”ד פלם פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע 5/2011 בה הוצגה פרשנות מקלה בכל הקשור להשפעת נכסים חיצוניים שברשותו של אחד מבני הזוג על זכאותו של בן הזוג השני להטבה במס הרכישה או לפטור ממס שבח בדירה משותפת של בני הזוג.

בפס”ד ע”א 3178/12 שלמי, חלה תפנית בהלכת אן מרי עברי ונקבע כי חזקת התא המשפחתי אינה חזקה חלוטה. וכאשר בני זוג עומדים ב2 תנאים מצטברים (קיומו של הסכם ממון וקיום במציאות של הוראות הסכם הממון) הרי שבמכירת דירת מגורים של אחד מבני הזוג (בניצול פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק) גם לאחר הנישואין, לא תמנע מבן הזוג השני לקבל את הפטור בעת מכירת דירתו.

בהמשך להלכת שלמי, בפס”ד ו”ע 54905-05-13 רפפורט, קבע בית המשפט כי יש להחיל את הלכת שלמי ולקבוע דין זהה לעניין מס רכישה, כך שככל וקיימת הפרדה רכושית בהתאם להסכם הממון הלכה למעשה, יש לאפשר לבן הזוג הרוכש דירת מגורים שנרשמת על שמו ובבעלותו בלבד לקבל את מלוא ההטבה במס רכישה בגין דירה יחידה על כל שווי הדירה.

לאחרונה ניתן פס”ד חדש בו”ע 37792-09-14 קויתי ואח’ בו נקבע כי דירה שהתקבלה במתנה לפני הנישואין תיחשב נכס משותף ולא נכס חיצוני (בשונה מפרשנות הוראת הביצוע 5/2011) אלא אם הוכיחו הצדדים שהתקיימה לגביו הפרדה רכושית. זאת, משום שבין בני הזוג לא היה הסכם ממון מאושר טרם הדיון בערר, ובנוסף בני הזוג גרו בדירת המתנה, דבר המצביע על שיתוף בדירה.

פס”ד קויתי משנה את נקודת המוצא לגבי נכסים חיצוניים וקובע כי דירת מגורים הרשומה על אחד מבני הזוג, בין אם נרכשה לפני הנישואין ובין אם לאחריהם, תיוחס אף לבן הזוג האחר, אלא אם יוכח כי קיימת הפרדה רכושית, כך שאין לייחס את אותה דירה לבן הזוג האחר.

מאת: עו”ד אבנר שמר – בעל משרד עו”ד בתחום המיסוי והנדל”ן.