ערן טוויטועו”ד מיכי דרורי, יועמ”ש התנועה הקיבוצית, משוכנע שאין משבר דיור בישראל. “מהרגע שנותנים מכה על הטוסיק של התינוק ועד שהוא מבקש דירה עוברים 30 שנה. זה משבר, זה ניהול גרוע”. גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר: הכפר הוא לא האוייב של העיר”.
במושב שעסק בעתיד היישובים הכפריים והשטחים הפתוחים בכנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים נאמרו אמירות קשות של הדוברים המומחים שהציגו תמונת מצב מדאיגה, עקב הבנייה הגוברת שלא מותירה שטחים פתוחים בישראל ותהליך הפירבור שמשנה דרמטית את הנוף בישראל ואת מרקם החיים במושבים, כפרים וקיבוצים.
ד”ר גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר: הצעקה שלנו היא גדולה נוכח אובדן השטחים הפתוחים ומדובר במשבר לאומי. מסתכלת על מה שקורה במרחב השרון בדאגה רצינית כי אני יודעת שמה שקרה נגמר. השרון הולך ונגמר. מי שנוסע בכביש 4 מסתכל על שטחים חקלאיים- פרדסיה, צורן, כפר יונה- הכל משתכפל ונראה כמו הערים נתניה, רעננה וכו. האופי הכפרי הולך לאיבוד. מדינה מתוקנת צריכה גם כפר וגם עיר. ראינו מה קורה בבנימינה, בקעת אונו ובמקומות אחרים, כשכפרים הפכו לשכונות וילות ומגדלים. כשאין שטחים פתוחים אין דרך להגן על הערים. נבנתה העיר החדשה חריש. עד אז האדמה ספגה 96% וכעת רק 4%. זה יגרום להצפות בחדרה”.
” אני מאוד מודאגת מהעתיד. יש זכות בסיסית גם לאנשים במגדלים לראות ירוק ולהנות מדשא, לא רק בפארק עירוני. אנחנו ברשות הניקוז מקיימים תכנית שנוסדה בהולנד, אנחנו באיחור של מאה שנה, האי הירוק, שטח רגיש בין 4 הערים הגדולות שצריך להישמר, כל ילד בגן יודע מה החשיבות של האי הירוק הזה. זה אינטרס של מדינה. האינטרסים שלנו נדחקים לטובת תושבי הערים אבל חובה לאמץ תכנית כזאת עכשיו אחרת זה לא יקרה.
“לא רוצים שכונות חדשות בעמק חפר אלא לצופף את הקיים. אנחנו נאבקים. כל רשות רוצה לעצמה כמה שיותר תעשייה ומסחר ופשוט רבים על קרקע. מדינה צריכה להחליט עיר זה עיר וכפר זה כפר ואיך שומרים על כל אחד מהדברים. אנחנו נתפסים כאוייבים של העיר. אנחנו לא אוייבים של העיר, אנחנו כפר. קברניטי המדינה אחראים רק על מכירת קרקעות למרבה במחיר, בלי ערכים”..
עו”ד ד”ר מיכי דרורי, מנהל אגף משפטי בתנועה הקיבוצית: “בישראל יש הפרד ומשול שיוצר סכסוכים וזה יצר טכניקה של התמודדות עם בעיות, התמודדות בין מגזרים. המגזר החקלאי קם מתוך מדיניות מסויימת וזה כנראה השתנה אז צריך להחליט מה תפקידו של המגזר החקלאי בישראל. תכנון לא יכול לפתור הכל. לא יודע לייצר ביקוש. ואנחנו תקועים בתוך אזור הביקוש הזה. לא מבין את המונח משבר דיור. ב-1990 היה משבר דיור, יש מיליון עולים פתאום וצריך למצוא להם דיור, זה משבר. איזה משבר יש היום? הולדנו ילדים. מהרגע בנותנים מכה על הטוסיק ועד שהוא מבקש דירה עוברים 30 שנה. איזה משבר? אנחנו יודעים להעריך כמה אנשים יהיו. זה לא משבר, זה ניהול גרוע, זאת גדילה טבעית”
אדר’ מיכל נאור ורניק, מהנדסת מועצה אזורית מטה יהודה: אנחנו סובלים כמגזר כפרי מתדמית בעייתית. בוועדה המחוזית נכנסים לרוזולוציה לא הגיונית של החיים שלנו ולא מאצילים סמכויות אבל שאנחנו מבקשים לטפל בכביש או לשנות תמ”א- לא מטפלים. אני מבקשת מהוועדות המחוזיות שישחררו ויתנו לנו לטפל בדברים שלנו. שלא יגיעו אלינו תכניות אחרי שכבר בושלו וינחיתו עלינו אלא שישתפו אותנו”.”.
אדר’ אילן בר, מהנדס לב השרון: היכולת שלנו לטייל בשבת עם הילדים יהיה בין בטון ואבן בלי שטחים פתוחים ונכסים טבעיים ואם זה הכיוון של המדינה אז בסדר אבל שתחליט והדברים יהיו ברורים. אחד היעדים של ה-מדינות או.א.יס.ידי זה מלחמה בפרבור. המטרה מקדשת את האמצעים. בהולנד האי הירוק זה תוצאה של החלטת ממשלה להגביל את הערים הגדלות, משמש לניקוז אבל גם מהווה אטרקציה תיירותית וצריך לקבל החלטות ומדיניות איך אנחנו רצים לחיות בארץ הזאת”.