מדו”ח הלמ”ס האחרון עולה כי בין החודשים נובמבר עד ינואר נרשמה עלייה במכירת דירות, ויחד עם זאת ירידות בהתחלות הבנייה, בעיקר בתל-אביב ובחיפה. מומחה נדל”ן: “המצב כרגע הוא אי-וודאות, והזוגות הצעירים מחליטים לרדת מהגדר”
מדו”ח הלמ”ס האחרון שפורסם, נראית עלייה של 21.6% במכירת דירות בחודשים נובמבר 2018 עד לינואר 2019 לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. לאחר ניכוי השפעות עונתיות והשפעת תקופת החגים – אחוז העלייה עומד על 5%.
בנוסף, מספר הדירות המוצעות למכירה באופן פרטי (ללא קשר לתוכנית מחיר למשתכן), נכון לסוף חודש ינואר 2019, ירד בכ- 300 דירות לעומת סוף חודש דצמבר 2018.
ליאור זברג, מומחה לנדל”ן ויזם, מסביר כי הזוגות הצעירים מתחילים לפעול מאחר שלא נראה שמתקרב שינוי מהותי במחירי הדירות. “באופן כללי יש בשנתיים האחרונות בלימה במחירי הדירות”, אומר זברג. “שאלת העלייה או הירידה נעה סביב האחוז, ואין באופק שינויים המשמעותיים במחירים כמו בזמנים עברו. אז הזוגות הצעירים המשיכו לחכות – עם מחיר למשתכן וירידת המחירים, אבל בסופו של דבר המצב כרגע הוא אי וודאות בכל הנוגע לשוק הנדל”ן והזוגות הצעירים מחליטים לרדת מהגדר”.
מנותני הדו”ח עולה כי הירידות הגדולות ביותר בהתחלות הבנייה נרשמו בתל אביב – עם ירידה של 18.8%, וכן בחיפה ובחולון. לדברי זברג, משתתפים רבים בתוכנית “מחיר למשתכן” ביטלו את זכייתם, לא הצליחו לממש את הקנייה או שפשוט התאכזבו ועזבו את התוכנית. “חלקם כנראה חוזרים לשוק היד השנייה. לאחרונה פנו אליי לייעוץ זוג צעיר שזכו בפרוייקט של ‘מחיר למשתכן’ באחת הערים לפני שנתיים. מידי חודש הם הרימו טלפון לקבלן – שענה להם ש’בקרוב יוזמנו לבחירת דירה’ ובינתיים הם ממשיכים לשלם במשך שנתיים שכירות תוך כדי שהם נמצאים במצב היכון לרגע שבו תחיל הבניה ויצטרכו להתחיל לשלם. המציאות הזו גורמת לרבים מהמשתתפים בתוכנית פשוט לחזור לשוק החופשי ולהפסיק לחכות”.
לדברי זברג, לאחר חודשים שבהם נראה היה שיש הצפה של מוכרים ביחס לקונים, כעת עולה תמונה של חזרה ל’איזון’ במערכת הנדל”נית: “הקונים כבר התעייפו מקבוצות הרכישה וקבלני מחיר למשתכן ובסופו של דבר רוצים לרכוש במקום בטוח ובלי רעיונות מסובכים והבטחות לא ברורות. נראה שרוב השחקנים בשוק הבינו ש’עולם כמנהגו נוהג’ ולא צפויות קפיצות משמעותיות במחיר לכאן או לכאן”.
זברג מביא דוגמאות להתערבות המדינה בתחום הנדל”ן שלדבריו, הביאו לתוצאות חלקיות בלבד ולא מהוות כפתרון אמיתי לסוגיית הדיור. “לאורך כל קיום המדינה נעשו נסיונות להתערבות מדינית בתחום הנדל”ן: המעבר מהמעברות לשיכונים, דמי מפתח והעלייה הגדולה, מע”מ אפס, מחיר מטרה ומחיר למשתכן – כל אלו עזרו לחלק מהמשפחות ולחלקן לא. בתוכניות כאלו תמיד היו כאלו שהרוויחו וכאלה שהפסידו. בתוכנית “מחיר מטרה” למשל, אנשים גרפו רווח של 100% על הדירה לאחר מימוש הנכס, ואלו היו דווקא היו משקיעים שהיו יחסית יציבים כלכלית”, אומר זברג.
“לסיכום”, אומר זברג, “התערבות המדינה מביאה לתוצאות נקודתיות, ולזוגות צעירים לא כדאי לחכות לתוכניות כאלה ואחרות. במאקרו – לא מדובר כאן על פתרון אמיתי. ברמת המיקרו – אם ישנה אי וודאות בשוק ונראה שרבים ‘יושבים על הגדר’ זה יכול לשמש כהזדמנות למשפחה הפרטית, כאשר פתרונות מהמדינה הם לא מה ש’יושיע’ אותה אלא עשיית צעדים ופעולות, כמובן בחוכמה”.