תחום הדיור הציבורי בישראל מנוהל ע”י החברות המשכנות (באיזור הצפון אלו “עמידר”, “שיקמונה” ו”עמיגור”). המאמר עוסק בפינוי מדירה ציבורית, מהן הסיבות האפשריות להגשת תביעת פינוי ע ומה אפשר לעשות כדי להתגונן בפני תביעת פינוי. אם אתם עומדים בפני פינוי, או שקיבלתם התראה לפני פינוי, או שאתם חוששים שתביעת פינוי עומדת להיות מוגשת, אתפ צריכים להתייעץ בהקדם עם עורך דין דיור ציבורי על מנת שיסייע לך עם תביעת פינוי מדירה ציבורית כדי לעצור את התהליך ולבטל את הפינוי.
סיבות להגשת תביעות פינוי
החברות המשכנות אחראיות לגבות את שכר הדירה מדיירי הדיור הציבורי. ברור שאם דייר לא משלם את שכר הדירה שלו וצובר חוב משמעותי, מדובר בהפרה משמעותית של החוזה מול החברה המשכנת ובמקרה כזה החברה המשכנת, למשל עמידר, תגיש תביעת פינוי עמידר בגלל החוב הזה.
סיבה אחרת להגשת תביעות פינוי : בחוזה השכירות רשום רק שמו של הדייר שחתם על הסכם שכירות עם החברה (“דייר חוזי”). אם הדייר הזה נפטר בשעה שקרובי משפחה שלו (שלא רשומים בחוזה השכירות) מתגוררים אתו בדירה, הם צריכים לבקש מהחברה וממשרד השיכון לקבל זכויות של “דייר ממשיך”. אם הבקשה נדחית, אז תוגש נגדם תביעת פינוי. בסוג תביעות כזה דן בית המשפט בשאלה האם קרובי המשפחה באמת התגוררו בדירה עם הדייר החוזי כל התקופות הנדרשות עד לפטירתו, או שמגוריהם בדירה התחילו פרק זמן קצר יותר לפני הפטירה (החוק קובע מהי התקופה הנדרשת למגורים בדירה, כדי לקבל זכאות של “דייר ממשיך”).
חשוב להבין : גם אם הבדיקות של החברה המשכנת מראות שקרוב המשפחה לא התגורר בדירה את התקופה הנדרשת עם הדייר החוזי עד הפטירה, עדיין הוא יכול קבל מעמד של “דייר ממשיך” אם יצליח להוכיח שכן התגורר בדירה בכל התקופות הנדרשות. הבקשות להכרה כ”דייר ממשיך” מוגשות בתחילה לחברה המשכנת ואחר כך (ערעור) לוועדה של משרד השיכון. בדרך כלל הוועדות האלו “מיישרות קו” עם הבדיקות שביצעה החברה המשכנת, כלומר: אם ביקורי המעגל שערכה החברה המשכנת מראים שלא היה רצף מגורים נדרש של הקרוב בדירה, רוב הסיכויים שהבקשה להכרה כ”דייר ממשיך”, תידחה ע”י הוועדה. למרות זאת, עדיין קיימת דרך לסתור את המסקנות בביקורי המעגל ה”שליליים” האלה, וזאת על ידי קיום הליך משפטי. הוכחת תקופת מגורים נדרשת של קרוב המשפחה היא לא פשוטה וצריך לפעול בטקטיקה נכונה כדי להוכיח את הטענות בבית המשפט. משרדנו מטפל שנים רבות בתביעות פינוי עמידר באיזור הצפון, תביעות פינוי עמיגור ותביעות פינוי שיקמונה. אם הוגשה נגדכם תביעת פינוי – פנו למשרדנו לקבלת ייצוג משפטי מקצועי בעניין ייצוג בתביעת פינוי עמידר או תביעת פינוי עמיגור בחיפה, טירת הכרמל, נשר והקריות.
מעמדו של השוכר
שוכרים רבים בדיור הציבורי שמתגוררים בדירה שנים רבות חושבים שהזכויות שלהם בדירה הן כמו בעלות בדירה, ממש כאילו הדירה “שלהם”. זאת כמובן טעות: למרות שמתגוררים בדירה תקופה ארוכה, זו עדיין לא זכות בעלות או חכירה, אלא זכות שכירות. טעות נוספת היא שחלק מהשוכרים חושבים שהם “דייר מוגן” בדירה. גם זו טעות מאחר ודיור ציבורי אינו דיור מוגן במשמעותו המשפטית – מדובר בשתי הגדרות שונות לגמרי. יש לציין שגם דייר ציבורי שהוכר כ”דייר ממשיך”, הוא לא “דייר מוגן” במשמעות המשפטית. חשוב לציין כי התנאים לפינויו של “דייר מוגן” מהדירה, שונים מהתנאים לפינויו של דייר ציבורי רגיל ואפילו מפינוי של “דייר ממשיך” בדיור הציבורי.
זכות מגורים בדירה לא עוברת בירושה
זכות מגורים בדירה הציבורית לא עוברת בירושה, מאחר וזו זכות שכירות בלבד, ומעבר לכך יש לעמוד בתנאים שקבעה המדינה כדי לקבל זכאות לדיור ציבורי מהמדינה. אם דייר ציבורי נפטר, הזכויות שלו בדירה לא יעברו לקרובי המשפחה שלו, או ליורשים. מסיבה זו חשוב ככל האפשר לדאוג ולעגן את הזכות של קרובי המשפחה לפני הפטירה, בדרך של הוספת שמותיהם של קרובי המשפחה המתגוררים בדירה, לחוזה השכירות. אם הדייר החוזי כבר נפטר לפני שקרובי המשפחה צורפו לחוזה השכירות, ומדובר בקרובי משפחה שהתגוררו איתו לפני פטירתו בדירה, הם יכולים להיאבק כדי לקבל זכויות של “דייר ממשיך” בדירה, בדרכים המפורטות במאמר זה.
תביעת פינוי עמידר
לפני שחברה מגישה תביעת פינוי, היא חייבת לפעול מול הדייר כדי להודיע לו על הליך הפינוי המתקרב, וזה יבוצע ע”י שליחת מכתב התראה לדייר. אם מדובר בהליך פינוי בגלל חוב כספי, החברה צריכה לאפשר לו לנסות להסדיר את החוב בדרך של תשלום מזומן או תשלומים בהסדר. רק אם החוב לא יסולק – תוגש תביעת פינוי. ברור שאם קיבלתם מכתב התראה כזה, עליכם לפנות בדחיפות לעורך דין דיור ציבורי מומחה לתחום שיתנהל מול החברה כדי להסדיר את החוב ולמנוע הגשת תביעת פינוי. חשוב לדעת של”מכתב התראה” מהחברה המשכנת או מטעם עורך הדין של החברה המשכנת, אין משמעות מיידית בקשר לפינוי הדירה: פינוי דייר מהדירה יכול להתבצע רק על ידי נציג של ההוצאה לפועל, שבידו פסק דין של בית משפט אשר מורה על פינוי, וגם צו פינוי מהדירה שניתן לאחר מכן ע”י ראש ההוצאה לפועל. ללא כל אלו, הליך הפינוי לא יהיה חוקי וגם לא ניתן יהיה לבצע אותו.
משרד עורך דין שי דנה משמש כבר מעל 20 שנה כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, ומטפל בתיעות דיור ציבורי, הכרה כ”דייר ממשיך”, תביעות פינוי מדירה ציבורית וייצוג בעתירות מנהליות מול משרדי ממשלה בענייני דיור ציבורי. בנוסף מייצג כעורך דין הוצאה לפועל בחיפה, נשר והקריות, וכן כעורך דין פשיטת רגל בחיפה, נשר והקריות ועורך דין חדלות פרעון בחיפה, נשר והקריות. המשרד מתמחה בפתרון כולל לבעיית החובות של היחיד, לרבות הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל, הסדר חובות ומשא ומתן מול הנושים. המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו ואין בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.