סיפורו של איתן סטיבה, הישראלי השני שטס אי פעם לחלל ( אחרי אילן רמון ז”ל ) והראשון שאי פעם עגן בתחנת החלל הבין-לאומית, לצד שיגור ארטמיס 1, המשימה הבלתי מאוישת לירח אף היא ממרכז החלל קנדי, מעוררת בימים אלו התרגשות גדולה בקרב ישראלים רבים. החלל עודנו אפוף מסתורין והילה למרות המסעות הרבים שבוצעו במהלך השנים האחרונות של חלליות מאוישות ושאינן מאוישות, במטרה לחקור את כל מה שנמצא מסביבנו, מסביב לכדור הארץ.
ניר שמול מנכ”ל חברת שניר, בית לשיווק נדל”ן בארץ ובחו”ל אומר: “רבים מאיתנו זוכרים שבשנת 2007 בעקבות הודעת נאס”א על כוונתה להקים בסיס מאויש על הירח ( כוונה שעדיין לא מומשה ) רכשו ישראלים רבים שטרי בעלות על חלקים מהירח באמצעות זיכיונות עבור הישראלים של היזם דניס הופ. בשנות ה 80 הוא החל למכור שטרי בעלות לאדמות על הירח תוך שהוא “מנצל ” פרצה בחוק הבין-לאומי וטוען לבעלות על אדמות כוכבים שאינם כדור הארץ. הודעת נאס”א בזמנו הובילה לרכישת אלפי זיכיונות על ידי אלפי ישראלים”.
הודעת נאס”א על הקמת בסיס מאויש על הירח, הביאה 1,000 ישראלים לרכוש חלקות של 4 דונם כל אחת בירח, במחיר של 250 שקל לכל חלקה. כך דיווח בזמנו אתר crazyshop.co.il, זכיין למכירת קרקעות על הירח.
מכירת קרקעות על הירח, שנראית על פניה הזויה, היא תולדה של יוזמה של האמריקאי דניס הופ, אשר רשם בטאבו האמריקאי את הירח ואת כל יתר כוכבי הלכת במערכת השמש על שמו. הופ ניצל פרצה באמנת החלל החיצון של האו”ם שקבעה ב-1967, כי למדינות אין זכות בעלות טריטוריאלית על גרמי שמיים, אולם האמנה לא התייחסה כלל לבעלות של אנשים פרטיים על השטחים הללו.
לדברי ניר שמול: “היוזמה נתפסה בעיקר כגימיק למטרת מתנות יום הולדת ולפי הערכות עד כה רכשו כ-20 אלף ישראלים שטרי בעלות על קרקעות בירח, שכאמור האפשרות למימושן לא קיימת לא בהיבט המשפטי ולא בהיבט המעשי”.
יזמות אמריקאית
היזם האמריקאי שטוען לבעלות על הירח ועל שמונה כוכבי לכת נוספים בהם מאדים ונוגה, מכר עד היום קרקעות בחלל החיצון עבור למעלה מ-5.7 מיליון בני אדם מ-193 מדינות בעולם, ובהם עשרות אלפי ישראלים. למעשה דניס הופ ממשיך למכור כ-200 נכסים מדי יום. עד כה הוא מכר קרקעות בשטח כולל של 2.4 מיליון קמ”ר – יותר משטחן של גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וספרד גם יחד. את מיקום קרקעות הירח הנמכרות הוא בוחר בעיניים עצומות תוך שהוא מצביע באקראי לעבר מקום כלשהו במפת הירח.
אז היכן לקנות קרקע?
כאשר מחירי הדירות כל כך יקרים בישראל ובמרבית המדינות המערביות המתקדמות בעולם נשאלת השאלה, עד כמה בכלל אפשרי “לבנות ” על האפשרות לרכוש נדל”ן על הירח?
לדברי ניר שמול: “ראשית, כדי שאפשר יהיה לשקול אפשרות כזו הזויה ככל שתשמע לקורא הסביר, עלינו להמתין שיוצרו התנאים כאמור למושבה אנושית על הירח. ההחלטה של נאס”א ומדינות נוספות בעולם כולל יפן היא לאפשר תנאי התיישבות בסיסיים. זוהי החלטה ראשונה משמעותית בהיבט הנדל”ני, לצד טיסות מסחריות ראשונות לירח שחברות עסקיות מציעות כעת לאנשים עשירים מהעולם כולו אשר מחפשים ריגוש והגשמת חלומות יוצאי דופן”.
מושבות חלל:
ניר שמול מסביר: “ההערכה היא שעד שנת 2030 היא שנאס”א האמריקאית וסוכנויות חלל בין-לאומיות ממדינות נוספות יקימו מושבות חלל ראשונות. בשלב הראשון יהיו אלו מושבות שייבנו לטובת מחקר. בהמשך הדרך יש לשער כי עם התפתחות הטיסות המסחריות לחלל ולירח ולהוזלה הצפויה במחירי הטיסות, ככל שהדבר ייעשה באופן מסחרי על ידי חברות עסקיות שונות שיתמחו בטיסות אלו ויציעו במחירים שיאפשרו לאנשים נוספים ושאינם עשירים מאוד לטוס לחלל, החלליות יוכלו בשלב הראשון להציע לאנשים להגיע לחלל לביקור ולשהות בתחנות חלל בדמות ” מלונות” בירח עד החזרה לכדור הארץ.
לדבריו: “ברגע שיהיו תנאים אלמנטריים של שהייה כמו מים, חשמל, אנרגיה, מזון וכו’ ותנאי שהייה נאותים השלב הבא שיהיה להערכתי בעוד 30-20 שנה, כאשר יתפתחו התנאים לנדל”ן אמיתי על הירח. אך שוב שאלת הבעלות עליו תהיה נושא משפטי, כיוון שעל פי אמנת האו”ם הירח שייך לאנושות ככלל ולא למדינות כאלו ואחרות”.
הנחיתה על הירח
חשוב לציין כי הנחיתה האנושית המאוישת על הירח הייתה בשנת 1972, כאשר יוגין סרנן היה זה שסגר את הדלת לחללית שהחזירה את האסטרונאוטים לכדור הארץ. הוא היה לאדם האחרון שדרך על הירח לצד חברו ניל ארמסטרונג שהיה הראשון לדרוך על הירח בשנת 1969 וטבע את המשפט האלמותי, צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות.
ממועד זה מדינות העולם הקטינו את המשאבים שלהן להגעה נוספת לירח, לאור העלויות האדירות של תכנון משימות חלל והסטה של חלק מהמשאבים לטובת הגעה למאדים בתחרות בין המדינות בעיקר בין ארה”ב סין יפן ורוסיה, מי תהיה המדינה הראשונה שתנחת על המאדים.
ניר שמול מסכם:”אני מעריך כי חברות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, החברות של יזם אילון מאסק ושל ריצ’ארד ברנסון ואחרים תהיינה החברות המובילות במסע הנדל”ני לעבר הירח הן מההיבט המסחרי כלכלי והן מההיבט האנושי, של הצעה של אפשרות לחיים נוספים לאור החשש הגדול ממלחמות גרעיניות, משבר האקלים ואסונות טבע חלילה. הנדל”ן בירח כבר קיים, היזמים נמצאים, האם הרכישה הנדל”נית המוצלחת העתידית היא מעבר לפינה? ימים יגידו… אין ספק שאנחנו מתקרבים לכך”.