אביחי טבקבפאנל בנושא ״הערכת מצב – שנה למלחמת חרבות ברזל״, שהנחה אלמוג בוקר, כתב ופרשן ערוץ 12, הוסיף אהרונוביץ כי ״בסופו של דבר פורסם תקציב המדינה, העלאת המע״מ זו עובדה מוגמרת. האם יהיה צורך בהעלאת מיסים נוספים? זו שאלה גדולה שתלויה במסקנות ועדת נגל שאמורה לפרסם את מסקנות הביניים שלה. המדינה צריכה עוד כ-40 מיליארד שקל, הבאנו צעדים של כ-30 מיליארד שקל במיסים, כל מס שלא יעבוד בכנסת – יצטרכו להביא חלופה אחרת וזה יגדיל את הגירעון״.
למרות זאת הבהיר מנהל רשות המיסים כי ״מדינת ישראל הגיעה למלחמה במצב פיסקלי מצוין או כמעט מצוין. נכון שהגענו אחרי שנה שגם בה נפגעה הכלכלה, אבל אחרי שנה וחצי של אינפלציה ומצד שני ריביות גבוהות, ואני מזכיר שב-2023 התמתנו כאן ההשקעות, המדינה הגיעה ל-7 באוקטובר במצב פיסקלי טוב מאוד ואפילו מצוין. הגענו במצב של יחס חוב-תוצר של 60% גירעון. אם זה לא היה כך, היום היינו במקום הרבה פחות טוב. העובדה שמדינת ישראל הציגה יציבות בזמן מלחמה מעוררת השתאות בעיני, והמצב טוב מבחינת גביית מיסים, יותר ממה שצפו ב-2024״.
דן פרנס, מנכ״ל חברת קרסו נדל״ן, חיזק את הדברים: ״בשנה האחרונה הוכח שענף הנדל״ן חסן וחזק ידע להתגבר למרות הקשיים. צריך לזכור שזה ענף עם מחזור עסקים מאוד ארוך, אנחנו לא קונים מוצרים מוכרים על המדף בסופר בטווח של שבועות או חודשים. אנחנו עובדים שנים קדימה ולכן אנו היזמים מסתכלים על הפרויקטים שלנו ומבינים שגם אם יש תקופה מעט יותר מאתגרת. אבל האתגרים שהתמודדנו עמם מייצרים הזדמנות לשינוי. אני חושב שהעובדה שב-8 באוקטובר נעלמו בבת אחת סדר גודל של 90 עובדים פלסטינים בעבודות הרטובות, זו הזדמנות לייצר מהלך שיחליף את כוח העבודה הזה״.
פרנס הוסיף כי ״נכון להיום הגיעו רק כ-40% מהעובדים הזרים שצריך באתרי הבנייה, האתרים לא עובדים בתפוקה מלאה אבל לפחות אצלנו עובדים סביב 80%-90%. מבלי להביע עמדה פוליטית אני חושב שכוח עבודה הפלסטיני הרבה פחות טוב מכוח עבודה שמבוסס על עובדים זרים, גם בגלל חבלות מכוונות, אירועים ביטחוניים אבל בעיקר בגלל הזמינות שאינה מלאה. זאת הזדמנות לשפר את איכות כוח האדפ בענף ולהביא לתוצאות טובות יותר ולמוצר איכותי יותר״.
חיים פייגלין, מנכ״ל חברת צמח המרמן, הסכים עם דבריו של פרנס באופן חלקי ואמר: ״זה נכון שהפריון של העובדים הפלסטינים חלקי, יש תופעות של חבלות מכוונות באתרי הבנייה, אבל החברה הישראלית והחברה הפלסטינים מתקיימות יחד, שלובות זו בזו ונשענות זו על זו בעיקר בענף הבנייה ובמכוון מצד הממשלה במשך כל השנים. אני חושב שצריך להמשיך להעסיק פלסטינים שעוברים את בידוקי הביטחון של השב״כ והמינהל האזרחי, אבל לא להתבסס על כוח העבודה הזה בלבד״.
פייגלין הוסיף: ״כמובן שצריך לסגור פרצות, כניסת שב״חים זו תופעה של רפובליקת בננות. אבל במקביל חייבים להביא עובדים זרים בכמויות מתאימות. אחד המחדלים הגדולים ביותר היום היא שמדינת ישראל לא הצליחה להביא מספיק עובדים בגלל זוטות כמו תעודת יושר מעובד הודי שגר בניו דלהי ועבד בדובאי, כיצד יביא תעודה כזו? זה מונע מאיתנו לתפקד כמו שצריך ופוגע בצורה חמורה בפריון ענף הבנייה וכתוצאה בתוצר המשק ובחוק בתקציב. זה מחדל אדיר״.
רונן עקביה, מנכ״ל חברת בית וגג, הוסיף כי ״ענף הנדל״ן מתנהל ממשבר למשבר כבר תקופה ארוכה, אני לא זוכר מתי הייתה שנה רגילה, אם מדובר בשנת הקורונה, המחאה החברתית, עליית הריבית וכמובן המלחמה. אבל ענף מוכיח את יציבותו וחוזקו בזמני משבר, גם אם לא תחת רוח גבית של השלטון. צריך לזכור שגם בקשיים הסקטור שלנו ימשיך קדימה״, אולי נבנה בהיקפים נמוכים יותר, אבל נמשיך לבנות כי תמיד יש ביקושים, גם בסביבת מאקרו כזאת או אחרת״. עקביה הוסיף התייחס לסוגיית מס הרכישה ואמר: ״זאת שנת מלחמה ואנחנו חווים פניות רבות מיהודים בעולם שרוצים לקנות בישראל. גם אם הם קונים נכס ליום סגריר, זה אינטרס לאומי לעודד אותם לקנות. בישראל לא כי עושים עלייה אלא קונים לנכס ליום סגריר זה אינטרס לאומי לעודד והשפעות מאקרו מהורדת מיסים תהיה עלייה בהכנסות תהיה יציבות וודאות.
אודי רובנס וקיל, שותף במשרד עוה״ד קרן ברחלסקי, התייחס לרוכשי הדירות והבהיר כי ״נכון שלמרות הקשיים חברות הנדל״ן עדיין מצליחות, זה הכול עניין של ביקושים. הנושא הכי חשוב שצריך לטפל הוא רוכשי הדירות שמחזיקים את הענף. זאת תקופה של חוסר ודאות כמעט תמידית הרבה מאוד שנים, עוד מאז משבר הסאב פריים. ראינו שבנק לאומי החליט להגביל את הלווואות הקבלן ואני תוהה מה יקרה בעוד 3 שנים. יש גם מקרים מורכבים יותר שכוללים הנחות, הלוואות קבלן והסבת ערבות שיהפכו את הרוכשים למתחרים ביזמים. בין היתר צריך לבצע שינויים במס הרכישה, לאפשר ליותר אנשים לקנות דירות ולהחזיר את המשקיעים לשוק. אפשר אפילו בצורה הדרגתית״.
מנהל רשות המיסים התייחס גם הוא לסוגיית מס הרכישה ואמר כי הנושא נמצא על הפרק אבל תקוע בוועדת הכספים. ״יו״ר הוועדה לא מעלה את הנושא לדיון, אם המצב הנוכחי יישאר, מס הרכישה יירד מ-8% ל-5%-6% החל מ-1 בינואר. לדעתנו זה יכניס את השוק לאנדרמלוסיה, יריץ משקיעים לשוק, יוביל להאטה בבנייה, וזה לא הגיוני שפחות מחודש וחצי לסוף השנה, אנחנו לא יודעים איפה זה עומד. משקיע שחשוב לו לקנות שואל את עצמו כעת אם עדיף לו לחכות. יכול להיות שהפחתת מס הרכישה תכניס לא פחות מיסים כי יהיו יותר עסקאות, אבל מבחינת מדיניות הדיור, אני יודע שהרצון להשאיר אותו גבוה״.
פרנס הבהיר כי הוא תומך בהורדת מס הרכישה והסביר כי ״דירות שנרכשות על ידי משקיעים מזינות את שוק השכירות, שנפגע כתוצאה מעליית הריבית. מוסדות הממשלה צריכים לשקול לעודד את המשקיעים כדי לייצר יותר דירות להשכרה״. פייגלין הוסיף בהקשר זה כי הפחתת מס הרכישה ״תביא יותר כסף לקופת המדינה, תייצר יותר פעילות. צריך לזכור שלמשקיעים תפקיד חשוב בקבלת ליווי מהבנקים, הם רוכשים בפריסייל בתחילת הדרך, והתנאי של לווי בנקאי הוא מכירות מוקדמות בהיקף של 25%-30%. מאז העלאת מס הרכישה מחירי הדירות עלו בעוד 20% וזה מוכיח שזה לא אמצעי אפקטיבי ולא מרסן את המחירים, להיפך״.