אביעד ברטובהשבוע קיימה הוועדה לבניית תכנית אב לאומית בנושא הזקנה בראשות ח”כ טלי פלוסקוב (כולנו) דיון בנושא מתן פתרונות לדיור ציבורי עבור אזרחים ותיקים. ח”כ טלי פלוסקוב (כולנו): “כשמדברים על עוני, האוכלוסייה הענייה והנזקקת ביותר הם האזרחים הותיקים שאין להם קורת גג. חייבים לקדם פתרונות דיור לקשישים בכדי שלא נגיע למצב שבו קשישים נזרקים לרחוב.“
יו”ר הוועדה ח”כ טלי פלוסקוב: “אני נפגשת כל שבוע עם אזרחים ותיקים. כשמדברים על עוני, ומנסים להבין מי באמת עני, הם אותה אזרחים ותקיים שאין להם קורת גג, לא ידענו לדאוג לאותם אנשים. הדיון שאנחנו מקיימים היום, היה צריך להתקיים כבר לפני 10 שנים כדי שהיום לא יהיו חסרי דיור. יותר מ- 60,000 קשישים מקבלים סיוע מהמדינה בשכר הדירה. אנשים פשוט כבר לא נרשמים לתור הממתינים כי הם יודעים שאין להם סיכוי. הסכום שהם מקבלים מהמדינה כסיוע לשכר דירה, הוא זעום ולא באמת נותן מענה.
אני פוגשת ניצולי שואה שצריכים לעבור כל שנה לדירה אחרת. המדינה לוקחת את הזמן אבל הקשישים האלה מתים כל יום. אנחנו צריכים לקחת אחריות, ולבנות מאגר של דירות לשכירות לטווח ארוך לקשישים. האנשים האלה, שהגיעו לארץ בשנות ה-90, הם “דור המדבר”, פשוט הופקרו על ידי המדינה. כל יום מספר הממתינים יורד כי הם פשוט נפטרים, הפיתרון במקרה הזה צריך להיות מהיר.”
מרינה זמסקי, פורום דיור ציבורי: “אנחנו כבר שנים מנסים למצוא פתרונות למצוקה של הדיור של הקשישים. מתוך תוכניות שקיימות היום, 2,600 יחידות דיור ו-1,400 דיור במקבצים, אנחנו רואים שקצב הבנייה מתקדם מאוד לאט. יש התנגדות מצד הרשויות להקים מבנים לקשישים באזורים מבוססים. ויש בעיה נוספת שהיא מהווה מחסום משמעותי לחלק גדול מהקשישים שעומדים היום בתור, אנחנו יודעים על קשישים שממתינים 10 ו-20 שנה ועד שהם מגיעים לדיור מוגן הם כבר במצב בריאותי שלא מאפשר להם לקבל דיור מוגן. אלו אנשים שיש להם עוד 10-15 שנים לחיות בקהילה והמדינה שולחת אותם לבתי אבות. זה פשוט אכזרי. אנחנו דורשים תוכנית ארוכת טווח לטובת דיור לקשישים. אנחנו היינו רוצים שהוועדה כאן תתמוך בהצעה הזאת.”
עו”ד יפעת סולל, עמותת כן לזקן: “אני חושבת שיש פה מחדל שחוזר על עצמו. יש מחסור עצום ומצוקה קשה של דיור ציבורי לקשישים בישראל. יש קשישים שנזרקים לרחוב. נדרש כאן פתרון דחוף. אני חושבת שצריך לקדם דיור ציבורי שמנוהל על ידי הדיירים עצמם. נדרש פה מודל שמשלב את המגזר העסקי והציבורי על מנת לקדם קבוצות של קשישים שרוצות להקים לעצמן קהילה.”
דוד קורץ, מנכ”ל האגודה לדיור משותף: “אני שייך לאחת קבוצות של אנשים בגיל השלישי שמתארגנים שקהילה קטנה. הרעיון הבסיסי הוא שמתארגנים כקהילה, ומתגוררים ביחד כמערכת תומכת גם מבחינה חברתית, בריאותית, כלכלית. השותפות היא דבר שאמור לעזור לנו להזדקן ביחד.”
אשר רוכברגר, נכה לא חצי בנאדם: “דיור ציבורי לקשישים ובכלל, זאת החלטה ערכית שצריכה להתקבל. כמו שאריק שרון קיבל החלטה בזמנו לשכן את מאות אלפי עולים. כך צריכה להתקבל החלטה בנושא של הקשישים.
נתי ביאליסטוק, מנכ”ל המרכז לעיוור בישראל: “היום בישראל, כ-70% מהקשישים הם בעלי דירה. אבל המצב ילך ויחמיר ויותר אזרחים ותיקים ללא דירה בבעלותם, יזדקקו לדיור ציבורי. המדינה תהיה חייבת לבנות. ההיצע הקיים פשוט לא מספיק.”
דני גיגי פורום הדיור הציבורי: “במדינת ישראל יש כ- 58,000 דירות בדיור הציבורי. אנחנו נמצאים במחסור אדיר. אגב, ישנן אוכלוסיות שהן מחוץ לנתונים ולא נספרות כזכאיות. למשל, נכה נפש 100%, לא זכאי לדיור ציבורי. משרד השיכון חייב להקצות משאבים לתוכנית לטווח ארוך. חייבים תקציב קבוע לרכישת דירות. חייב לקום מנגנון שלם שמטפל בדיור הציבורי, אחרת אנחנו נראה עוד כמה שנים אנשים נזרקים לרחוב.”
רונן כהן, סמנכ”ל משרד הבינוי והשיכון: “אנחנו מקדמים בימים אלו תוכנית של שכירות לטווח ארוך, אנחנו עוברים עכשיו על הטיוטה הסופית של התוכנית אני מאמין שבשבועות הקרובים נוכל להפיץ אותה”.